כמה תובנות חשובות מחופשת לידה ארוכה :)

לפני חצי שנה נולדה לי בת.

לנהל עסק ותוך כדי לצאת לחופשת לידה ארוכה,
זה אתגר.
זה אומר לעצור לחשב מסלול מחדש, לקחת בחשבון את המציאות המשתנה, את הכוחות ואת מסגרת הזמן שנותרה ולראות איך אני מפיקה מהם את המקסימום, ממשיכה לייצר רווח בעסק ויחד עם זה שומרת על עצמי בבריאות ובשמחה. 

לנהל עסק ולחזור מחופשת לידה ארוכה, 
זה אתגר.
זה אומר לעצור ולחשוב מה נכון לעסק, מה נכון לי, מה נכון ללקוחות – ולמצוא את הדרך לחבר בין כל הדברים האלו.

החלטתי לשתף אותך איך אני עושה את זה, ואלו תובנות משמעותיות אספתי בתקופה הזו, שיכולות להועיל לכל עסק שמבקש לעצמו שגרה עסקית רווחית ויציבה, ולא פחות מזה, שמחה ורגועה.

לעצור לעשות חישוב מסלול מחדש

זה לא קל לעצור, באופן כללי, קשה לנו לעצור, אנחנו מתנהלים מתוך הרגלים ושגרה, ומבחינתי עצם העצירה הייתה תובנה חשובה. זה בסדר לעצור, זה בסדר שלא חשבתי על זה מראש ושלקח זמן, זה בסדר לעשות שינוי בתכניות.
והיתה כאן חתיכת שינוי שנדרשתי לעשות, ברגע שנפל לי האסימון ושהסכמתי להקשיב לעצמי – שאני בחודש חמישי, שיש לי עוד 8 ילדים בבית, ואני צריכה להאט את הקצב כדי לשמור על הכוחות.
ברגע שהבנתי את זה, הפכתי את מודל הרווח שלי מהקצה אל הקצה. התיישבתי להכין תכנית עבודה ממוקדת לחודשים שנותרו לי עד הלידה.
בחרתי שירותים ומוצרים שהיה לי נח ומתאים למכור בתקופה הזו, יצרתי לו"ז הגיוני שמתייחס בצורה ריאלית למסגרת הזמנים הנתונה – ויחד עם זה הסכמתי גם להתאמץ בשביל שזה יצליח.
אני מאמינה שדווקא זה שיצאתי לקמפיין בזק ומאתגר, שהשיא שלו היה באוגוסט, מתוך מקום של הקשבה לעצמי, זה מה שעשה אותו מוצלח מאוד ויצר לי שטף של לקוחות שממש מילא לי את היומן עד לרגע שבו יצאתי לחופשת לידה.
לא רק שלא הייתה לי ירידה בהכנסות- אלא הייתה לי עליה משמעותית בהכנסות.
זה התאפשר כי הייתה הלימה בין מה שאני הייתי צריכה לבין מה שהעסק היה צריך, ההלימה הזו לא הגיעה מעצמה, היא הייתה תוצאה של עצירה, הקשבה ותכנון נכון ומדויק.
לכל אחד מאתנו יש בעסק תקופות שקוראות לנו לעצור, בואו נרשה לעצמינו לעצור, לעשות שינויים בתכניות, ולהשקיע זמן בתכנון.

לצאת לחופש באמת, להאמין ששום דבר לא יברח

אחד האתגרים הגדולים שלי ביציאה לחופשת לידה, זה לשחרר. באמת לשחרר את העסק. לא רק בפועל, אלא גם במחשבה.
לאפשר לעצמי להיות בנוכחות מלאה בהווה שלי שדרש את כל כולי.
זו חתיכת תובנה חשובה.
לעשות את מה שאני עושה, להיות במציאות הנוכחית, עד הסוף.
בתוך הג'ינגול האינסופי של החיים – זה שינוי תודעתי גדול.
בחופשת הלידה הזו החלטתי שאני ממש מתנתקת, שמתי את הסמארטפון בצד, חזרתי לנוקיה הישן והטוב, הורדתי את הווטסטפ מהמחשב, וואו!
אין לתאר את האוויר הנקי שחדר לי לחיים, והשקט, כמה שקט.. זה היה נהדר.
ולא. שום דבר לא נעלם, הנה אני כאן בחזרה, שישה ח ודשיםאחרי, הלקוחות הקבועים חיכו בסבלנות, פרוייקטים חדשים ומרגשים מגיעים, הכל בסדר.
מותר לנשום. שם דבר לא יברח, מה ששלנו, יחכה לנו. ומה שלא? פשוט יפנה מקום לדברים חדשים.

הדרך הארוכה הקצרה – להסכים להשקיע פעם אחת כמו שצריך בשביל משהו שנהנה ממנו שוב ושוב

קיצורי דרך הם נהדרים, אבל רק אם בוחרים אותם בחכמה. קיצורי דרך אמיתיים הם לא אלה שמקצרים בטווח הקצר, אלא אלה שמקצרים בטווח הארוך.
כדי לעשות לעצמינו חיים קלים יותר, צריך לעשות דברים בשכל, בדיוק. לעשות פעם אחת כמו שצריך, לשפר, לשכלל ובעיקר, לבנות דברים באופן כזה שניתן יהיה לעשות בהם שימוש חוזר שוב ושוב. ככה אני משתדלת לעבוד בעסק שלי, וזה מה שמאפשר לי, לצאת לחופשות לידה ארוכות, לעשות את זה בנחת, בלי להילחץ, בלי לחשוש שזה יפגע לי בהכנסות או בעשייה. כי יש לי מנגנונים קבועים, קיימים, שנכון, השקעתי זמן ואנרגיה לא מועטים בשביל לייצר אותם, אבל ברגע שהם קיימים, הם עובדים ומשרתים אותי שוב ושוב, וזו תובנה משמעותית ומשמחת שאני חוזרת איתה מחופשת הלידה הזו.
תמיד לבחון את העשייה שלנו, האם היא משרתת אותנו? האם ההשקעה הזו כדאית?
לא לשאול, כמה זה עולה לי? כמה זמן זה יקח לי? כמה מאמץ?
אלא – כמה ארוויח מזה? כמה זמן זה יפנה לי? כמה מאמץ זה יחסוך לי?

מקווה שנתרמת, ואם התחברת למה שכתבתי, ממש אשמח לשמוע איזו תובנה הכי נגעה בך
ומה מצאת לקחת לעצמך, לעסק שלך:  כאן אפשר לכתוב לי

ריעות