מה אם את לא תקועה, רק פשוט זזה בקצב שלך?
השבוע דיברתי עם חני, מטפלת גוף־נפש וחברה, על משהו שמעסיק הרבה מאיתנו:
הרצון להביא את הקול שלנו לעולם, לצד הפחד שזה יישמע "לא מספיק טוב".
דיברנו על הפער הזה, בין מה שאנחנו כבר עושות (ומצליחות בו!)
לבין הפרויקטים שעדיין יושבים בטיוטה, כי לא העזנו ללחוץ על פאבליש.
בפרק הזה עצרנו להתבונן: מה עוצר אותנו?
ומה יכול לקרות אם תתני לעצמך את הקרדיט, אם תגידי לעצמך, אני חייבת לומר את הדברים שלי, כי אין אף אחד שאומר אותם כמו שאני.
תחשבי רגע, ומה יקרה אם תאפשרי לעצמך לעשות דברים בדרך שלך?
מה מחכה לך בפרק?
✔ למה דווקא נשים מובילות מתקשות יותר "להישמע"
✔ איך נשמע פרפקציוניזם בתחפושת של "עוד לא מספיק מוכן"
✔ איך נסיעת נסיון קטנה (או סוכן GPT מותאם אישית) יכולה לשחרר לך את הסתימה
✔ למה לפעמים מישהו שמחזיק לך יד ורואה אותך בעיניים טובות, שווה יותר מעריכה מושלמת
זה פרק שמזכיר לנו, שכשאנחנו לא לוחצות על פאבליש, לא תמיד זה כי אנחנו לא רוצות.
לפעמים פשוט לא לימדו אותנו איך לעשות את זה בקצב שנכון לנו ובדרך שמתאימה לנו.
קישורים מהפרק:
רוצה גם לבנות לעצמך סוכן GPT שיעזור לך? כל הפרטים כאן: https://reut-lunapark.co.il/lp/etgar-gpt-easy
שנעז להשמיע את הקול שלנו, גם אם זה עדיין לא מושלם.
ריעות
