רגע לפני פסח, אני מסתכלת על הזמן הזה שאנחנו נמצאות בו, על קו התפר שבין פורים לפסח, וזה זמן מושלם לדבר על מה שבאמת עוצר אותך בעסק.
פורים הוא הזמן שבו אנחנו מוחים את עמלק.
יודעת מה הכוח של עמלק? הכוח שלו הוא לטעת ספק. (עמלק בגימטריה = ספק). להכניס אותנו לחוסר ביטחון בעצמנו.
וכל שנה בחודש אדר, העניין הזה חוזר.
השנה אנחנו רואות את מחיית עמלק בעין, והפעם, גם רואות את היכולת לנצח במאבק הפנימי הזה. אנחנו רואות את מדינת ישראל נלחמת מתוך ביטחון ועוז, ולא רק מתוך התגוננות. כמה שנים איראן הייתה הסיוט הכי גדול? איך פתאום אנחנו מעיזים? כי אנחנו בתנועה, אנחנו בדרך.
זה הצעד הראשון: להסתכל לספק בלבן של העין.
****
לפני כמה שנים, הייתה לי מריבה ענקית בערב פורים עם בעלי. עליתי לבית הכנסת לקריאת מגילה כולי מעוכה ומדופרסת. התיישבתי ליד חברה וזרקתי לה מילה על המצב שלי, ואת מה שהיא ענתה לי אני לא אשכח.
היא הסתכלה עליי ואמרה: "שכחת? פורים היום. איך נתת לעמלק לבלבל אותך?"
באותה שנייה, עברה לי כל המרמרה. ככה. פשוט זיהיתי את הספק והעפתי אותו.
עמלק תמיד מגיע "בדרך". דווקא כשאת כבר בתנועה, כשאת מחליטה להשקיע בפרסום או לצאת עם מהלך חדש, הוא מגיע ומקרר אותך. הוא לוחש לך: "למה שתעשי את זה אם זה עדיין לא מושלם?", "אם אין לך עדיין את כל המערכת מוכנה, למה שתשקיעי כסף?".
הספק הזה הוא ה"חמץ" של העסק שלנו.
בפסח אנחנו מצוות על "בל יראה ובל ימצא". ומה זה חמץ? זה בסך הכל בצק ששהה רגע אחד יותר מדי. רגע אחד של עיכוב, של היסוס והוא החמיץ.
בעולם העסקי, ההחמצה הכי גדולה שלנו היא ההמתנה ל"רגע הנכון". אנחנו נשארות בתוך ה"מצרים" – המקום הצר שאומר: "אם אני לא יודעת בדיוק איך זה ייראה בסוף, אני לא יוצאת".
זה בדיוק מה שקורה עם ה'גלגל הענק' עליו שדברנו עליו במאמר הקודם.
אם פספסת את המאמר הזה, את יכולה למצוא אותו כאן.
הספק הזה של עמלק הוא בדיוק מה שמונע ממך לבנות את המתקן הזה, הגלגל שאמור להביא תנועה קבועה לעסק. את מחכה שהכל יהיה מושלם בלונה פארק שלך, בזמן שהגלגל פשוט מחכה שתתני לו להתחיל להסתובב.
אבל ניסן הוא חודש האמונה.
ביציאת מצרים יצאו בחיפזון, עם בצק שלא הספיק לתפוח. זו החירות האמיתית – לנוע מתוך אמונה גם כשזה לא מושלם, גם כשעדיין אין בהירות.
וזה הצעד השני: להאמין בדרך ולעשות את הצעד הראשון – להכין צידה לדרך.
הצעד השלישי הוא הבהירות.
את הבהירות של "נעשה ונשמע", את השלב שבו הכל הופך למובן ונהיה סדר בראש, אנחנו מקבלות רק בשבועות.
אבל הנה הסוד: כדי להגיע לבהירות של שבועות, חייבים לשים את הספק בצד ולהפסיק להחמיץ. להכין צידה לדרך, ולעבור דרך התנועה של ניסן. אי אפשר לקבל בהירות בלי לעשות.
בשורה התחתונה:
אל תחכי לבהירות של שבועות כדי להקים את ה"גלגל הענק" שלך (המערכת שפועלת עבורך כל הזמן ומתניעה את העסק שלך). לבנות את הגלגל הזה היא הדרך שלך להגיד לספק: "אני לא מחמיצה". אני יוצאת לדרך עם מה שיש, ונותנת לגלגל להתחיל להסתובב.
כמו שהבטחתי, כתבתי לך סדרת מיילים שבה נלמד איך בונים את הגלגל הזה פעם אחת, ביציבות, כדי שהוא ייתן לך את הנחת לצאת לחירות אמיתית.
ועד אז, שאלה למחשבה:
איפה הספק מקרר אותך בדרך וגורם לך להחמיץ, רק כי את מחכה לבהירות שעדיין לא הגיעה?
תמשיכי לעשות את מה שאת עושה, כי את עושה משהו טוב.
ריעות.